החלטה בתיק ע"מ 1304/09

בתאריך 22.1.09 עצרו כוחות הבטחון שני מקומיים, אשר האחד החזיק בשקית ניילון ובתוכה שני בקבוקים פקוקים ולצידם חלקי בד ואילו השני נשא מצית בכיסו. עם מעצרם התברר כי הבקבוקים מלאים בחומר דליק וכי אלה נועדו להיזרק לעבר כוחות צה"ל אשר עמדו בסמוך.

עלי אחמד, זה אשר נשא מצית בכיסו, נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו לאחר שהודה כי הכין את הבקבוקים כבקבוקי תבערה וכי בכוונתו הייתה להשליכם על חיילי צה"ל. עוד התברר כי עלי אחמד גייס לעזרתו את המשיב דנן ראמי חמאד אשר החזיק בשקית המתוארת לעיל.

ביהמ"ש אשר עצר כאמור את עלי אחמד, דחה את בקשת התביעה הצבאית לעצור את המשיב עד תום ההליכים, הואיל וסבור היה כי חולשת הראיות אינה מאפשרת את מעצרו. החולשה אשר נתפסה כנסיבה מכריעה אצל ביהמ"ש, נבעה מהספק בדבר ידיעתו של המשיב את אשר הוא נושא בכליו כמו גם ידיעתו את כוונת חברו ליידות את הבקת"בים על חיילי צה"ל.

בנסיבות אלו, הזדרזה התביעה לטעון בערר, כי כל חולשה אין בתשתית הראייתית המפורטת בתיק החקירה. לטענתה, המשיב וחברו נתפסו כשבידיהם שני בקבוקי תבערה, מלאים בבנזין וחול יחד עם שני סמרטוטים שידיהם מריחים מריח של חומר דליק. מכלול ראייתי זה תומך בעדות חברו של המשיב לפיה יצאו השניים על מנת לזרוק את בקבוקי התבערה לעבר כוחות צה"ל. לעומת זאת, סבורה הייתה הסנגוריה, כי המשיב לא עשה דבר, הוא לא זרק עדיין את בקבוקי התבערה, ועל כן, האחיזה בהם ונשיאתם אינה עולה לכדי עבירה של ניסיון לזריקת בקת"ב.

בחנתי את טענות התביעה הצבאית ועיינתי בתשומת לב מרובה במכלול המידע שהתגבש בתיק החקירה והשתכנעתי כי המסקנה היחידה המסתברת ממכלול העובדות המתוארות בתיק, הינה כי המשיב היה מעורב בהחזקת הבקת"בים כמו גם היה שותף לכוונותיו של חברו להשליך בקת"בים אלו על כוחות הבטחון.

בראש ובראשונה יש להבהיר כי על פי הראיות שבתיק נתפס המשיב וחברו כשהם מדיפים ריח של חומר דליק. עוד עולה בהקשר זה כי השניים התנהגו בצורה חשודה הגם כי את פישרה של התנהגות זו לא ידעתי. דומה כי בנסיבות אלו יש לדחות את טענת המשיב כי סבור היה שהוא נושא בכליו שני בקבוקי וודקה. אין הנדון דומה לראיה, שכן אין בקבוקים אלו דומים בצורתם לבקבוקי וודקה ואף אינם מדיפים ריח זהה. לא יעלה על הדעת במצב דברים שכזה, כי המשיב לא ידע ואף לא חשד כי הוא נושא בכליו, דבר מה שאיננו כשר.

בחקירתו במשטרה העיד עלי אחמד כי הכין את בקבוקי התבערה וקרא ל ראמי לעזרה. עוד העיד בחקירתו, כי ראמי ידע שבשקית נמצאים בקבוקי תבערה, הוא גם ידע שעלי, חברו, רוצה לזרוק בקבוקים אלה על כוחות הביטחון ומה הסיבה לכך. אולם, לשאלת החוקר "האם ראמי גם רצה לזרוק איתך בקבוק תבעירה?" , ענה עלי בשלילה. לעומת זאת, העיד המשיב בחקירה המשטרתית כי לא ידע שהוא נושא בכליו בקבוקי תבערה. באותה נשימה אף קבע את היפוכם של דברים "אני בכלל לא החזקתי את השקית עם בקבוקי תבעירה והשקית הייתה כל הזמן אצל עלי" , עובדה שהוכחשה ע"י מי מחיילי צה"ל אשר צפה במשיב טרם נעצר והעיד על החזקת השקית על ידו דווקא.

דומני כי בנסיבות הקיימות, לנוכח עדותו של עלי אחמד והתייחסותו הבלתי ברורה של המשיב, המסקנה היחידה אשר מסתברת מהתשתית הראייתית אשר פירטתי לעיל, היא, כי המשיב ידע והיה שותף לכאורה לכוונת חברו לזרוק את בקבוקי התבערה על מי מכוחות הבטחון.

אין צורך להרחיב כי בנסיבות אלו מעשיו של המשיב מלמדים על מסוכנותו וכבר נקבע כי בנסיבות שכאלה אין מקום לחלופת מעצר.

אשר על כן, מתקבל הערר ואילו המשיב ייעצר עד תום ההליכים.

ניתנה היום, 15 בפברואר 2009, כ"א בשבט התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: לש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: